למשרד הפנים מספר נהלים אשר נשים ניצולות אלימות ו/או קורבנות סחר עשויות להסתייע בהם:
א. נוהל ההליך המדורג
(1) הנוהל המרכזי והשכיח ביותר מבחינת האפשרות ל הסתייע בו הוא נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי – נוהל מספר 5.2.008 - זהו נוהל "ההליך המדורג". לפי נוהל זה אישה מהגרת וישראלי שנישאו בחו"ל והביאו מסמכים תקפים למשרד הפנים פותחים שם הליך להסדרת מעמד עבור בת הזוג הזרה. ההליך אמור להימשך 4 שנים וחצי. בשלב הראשון יש למלא טופס ולהביא את כל רשימת המסמכים שמקבלים במשרד הפנים. במקביל תקבל בת הזוג רשיון ישיבה מסוג ב/1. בדרך כלל לתקופה של 6 חודשים.
(2) בשלב השני נערך ראיון עם שני בני הזוג על מנת לבדוק האם מדובר בנישואי אמת. אם משרד הפנים השתכנע כי מדובר בקשר כנה, בת הזוג הזרה מקבלת אשרה מסוג א5.
(3) אשרה זו יש לחדש אחת לשנה כאשר לפי הנוהל על שני בני הזוג להגיע יחד לשם חידוש כי בעצם המבקש הוא הבעל האזרח הישראלי . על כן האישה תלויה בו על מנת לחדש את האשרה מידי שנה.
(4) לאחר שהוכיחו בני הזוג משך כל ההליך (4 שנים וחצי) כי נישואיהם נישואי אמת ומרכז חייהם בישראל תקבל בת הזוג אזרחות ישראלית.
חשוב לציין כי במקביל לנוהל זה קיימים שני הליכים נוספים, שקבלת מעמד מכוחם הינה על פי רציונל דומה. הנוהל האחד הינו נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר של אזרח ישראלי ידוע בציבור, לרבות בני זוג מאותו מין. על פי נוהל זה תקבל בת הזוג הזרה מעמד מסוג ב/1 לתקופה של 3 שנים (מתחדש מדי שנה) . עם תום תקופה זו ובכפוף להוכחת כנות הקשר ומרכז החיים בישראל תקבל בת הזוג מעמד מסוג א/5 לתקופה של 4 שנים נוספות. בתום התקופה יינתן לבת הזוג מעמד של תושבת קבע.
הנוהל האחר הינו נוהל הסדרת מעמד של בני זוג של תושבי קבע. גם כאן ההליך ארוך יותר. בת הזוג תקבל מעמד בישראל מסוג ב/1 לתקופה של 27 חודשים. רק לאחר מכן ישודרג מעמד לרישיון מסוג א/5 למשך שנתיים נוספות (שוב, מתחדש מדי שנה) ובסופו תקבל תושבות קבע.
הנוהל האחר הינו נוהל הסדרת מעמד של בני זוג של תושבי קבע. גם כאן ההליך ארוך יותר. בת הזוג תקבל מעמד בישראל מסוג ב/1 לתקופה של 27 חודשים. רק לאחר מכן ישודרג מעמד לרישיון מסוג א/5 למשך שנתיים נוספות (שוב, מתחדש מדי שנה) ובסופו תקבל תושבות קבע.
(5) פן מרכזי בנוהל זה הוא כאמור העובדה כי האשה תלויה תמיד בבן זוגה הישראלי. במידה וחל שינוי ביחסים, או הבעל החליט לא להגיע למשרד הפנים, או חסרים מסמכים ובני הזוג לא הצליחו להביאם - ההליך נעצר.
(6) במידה ויש רישום על אלימות במשפחה משרד הפנים מתייחס לבקשה למתן אשרה או לחידוש אשרה בזהירות רבה ועלול להערים קשיים על חידוש האשרה.
(7) יתרה מכך, במרבית המקרים תידרש האישה לצאת את הארץ מיידית בלי שמשרד הפנים יתן דעתו לעובדה שעליה למצות קודם לכן את זכויותיה, ו/או יתכן שישנן נסיבות המקנות לה זכאות למתן אשרת שהיה, ו/או לעצם הנוהל של משרד הפנים עצמו למקרי אלימות:
ב. נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי לאחר שהתרבו המקרים של נשים זרות שבויות בידי בני זוג אלימים, אשר חששו להתלונן כי התוצאה המיידית של התלונה היה גירוש מיידי, ובעקבות הליכים משפטיים ומאבק ציבורי קיבל משרד הפנים את הנוהל הזה:
נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי, מספר נוהל – 5.2.0017א, הנוהל מכיר לראשונה בכך שיש להגן על נשים מוכות מהגרות וקובע מנגנון (הגם שלא מספק) להסדרת מעמדן של מי שעזבו מערכת יחסים אלימה. בת זוג שלה ילד ישראלי והחזיקה במעמד מסוג א/5 לפני עזיבתה את הבית (להבדיל מתקופה של שנתיים הנדרשת במקרים אחרים של פרידה כדי לבחון הארכת אשרה) והוכיחה כי הופעלה כלפיה אלימות, עניינה יועבר לדיון בפני הועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. הועדה רשאית להאריך את המעמד שבידה לתקופה של שנתיים נוספות ולאחריה לבחון את עניינה מחדש או לחלופין לקבוע כי מעמדה יוארך לתקופה נוספת שלאחריה תקבל תושבות קבע. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לבחון את עניינה של אישה בועדה פעם אחר פעם וכי לאחר תקופת מה יש להעניק רשיון קבע. הוכחת האלימות אפשרית במספר דרכים: שהייה של חודש או יותר במקלט לנשים מוכות; קבלת צו הגנה מפני בן הזוג הישראלי במעמד שני הצדדים; הגשת תלונה במשטרה שנמצא שיש בה ממש; אישור מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או מהמרכז למניעת אלימות במשפחה.
ג. נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים
בשתי סיטואציות נוספות יכולה אישה שמערכת היחסים שלה עם בן זוג ישראלי התפרקה לבקש להסדיר את מעמדה. כאשר לה ולישראלי ילדים משותפים והם התגרשו, או כאשר היא התאלמנה.
בשתי סיטואציות נוספות יכולה אישה שמערכת היחסים שלה עם בן זוג ישראלי התפרקה לבקש להסדיר את מעמדה. כאשר לה ולישראלי ילדים משותפים והם התגרשו, או כאשר היא התאלמנה.
(1) במקרה של גירושין התנאים הם כי האישה הייתה בעלת רשיון מסוג א/5 ועברה מחצית מתקופת ההליך המדורג (שנתיים). תנאי נוסף הוא כי הילדים במשמורתה או ש"לבני הזוג ילדים משותפים המצויים במשמורת בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים אתם קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיהם וצרכיהם, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים".
(2) במקרה של התאלמנות קיימת אבחנה האם לאישה ילדים מבן זוגה הישראלי או לא. אם לבני הזוג ילדים שנותרו עם האם תנאי הסף הם שהאם שהתאלמנה היתה בעלת רשיון מסוג א/5 והחלה את ההליך המדורג. כאשר יש ילדים משותפים אין דרישת זמן מינימלית לבד מהדרישה להתחלת ההליך המדורג כתנאי להסדרת המעמד. כאשר מדובר באישה שהתאלמנה ואין לה ילדים משותפים עם בן זוגה שנפטר קובע הנוהל תנאים מחמירים יותר. עליה להיות בעלת רשיון ישיבה מסוג א/5, לעמוד בדרישת זמן של מחצית מההליך המדורג ולעבור שימוע במשרד הפנים. במהלך השימוע יבחנו, בין היתר, האם הזיקה שלה לישראל גדולה מן הזיקה שלה לארץ המוצא שלה.
נשים נסחרות
ד. נוהל הטיפול במתן מעמד לנפגעות סחר מטעמים הומניטריים מס' 6.3.0007 מאפשר לקרבן סחר להגיש בקשה ל"שנת שיקום" – אשרה מסוג ב/1 אשר תאפשר לה להישאר בישראל לתקופה של שנה, להשתקם ולעבוד. הבקשה מוגשת בלשכת רשות האוכלוסין ומועברת להחלטת הממונה על ביקורת הגבולות וראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול. אישה הנמצאת במקלט לקרבנות סחר בבני אדם חזקה שהיא קרבן סחר. מי שאינה נמצאת במקלט תצטרך להוכיח את עובדת היותה קורבן. בבקשות על פי נוהל זה ניתן לקבל סיוע משפטי דרך לשכות הסיוע המשפטי של המדינה.
נשים שהיו קורבנות סחר ו/או קורבנות אלימות אשר אינן נופלות בגדר נהלים אלה יכולות להגיש בקשה למתן מעמד (אפילו מעמד ארעי או אשרת ביקור זמנית) מטעמים הומניטריים לוועדה הבין משרדית במשרד הפנים וזאת בהתאם לנסיבות, בין אם מדובר בהימצאות בהליך שיקום ובין אם מדובר בהשלמת מיצוי זכויות בתחומים שונים כגון דיני עבודה, דיני משפחה או פיצויי נזיקין.
