רבות מן הנשים הפונות לקבלת עזרה בפרוייקט המאבק בזנות ובסחר בנשים, בעמותת אשה לאשה נמצאות בישראל ללא כל מעמד חוקי. חלקן הגדול הן אמהות לילדים הזקוקות לסיוע ולליווי.
מדובר בנשים החיות בפחד מתמיד מפני גירוש מישראל ולכן נרתעות מיצירת קשר עם הרשויות ועם המימסד ובכך נפגעות זכויותיהן שבעתיים.
הקולות השונים של הנשים, להן הקשבנו במשך שנות פעילות הפרוייקט, הנחו אותנו בבניית דרכי הסיוע כמענה לצרכים הייחודיים של נשים אלו.
שני נושאים מרכזיים עלו:
ראשית, למדנו כי הרגישות הרב תרבותית הינה בעלת חשיבות רבה ומרכזית בתהליכי מתן תמיכה ועזרה. חשיבותה של הבנת תרבות המוצא כמו גם מתן מקום לתרבות זו, הינה חיונית על מנת לאפשר מתן טיפול ועזרה יעילים שימצאו בהלימה עם הצרכים המועלים על ידי הנשים.
שנית, למדנו כי רובן המכריע של הנשים לא זכו לתמיכה ולעזרה ממשית בזמן הקריטי של תקופת השהייה הראשונית שלהן בישראל. כך לדוגמא, הנשים שנסחרו בעבר למדינת ישראל היו נסתרות ומוחבאות מעיני הציבור והמימסד גם יחד. לכן במשך זמן רב לא ניתן היה לדעת על קיומן ולהגיע אליהן בזמן על מנת לסייע להן.
סוגיה זו של אי קבלת סיוע בזמן אמת עלתה גם מנשים מהגרות בעלות מעמד חוקי בישראל אשר העלו שאלות דומות: מדוע לא ידעו אודות נהלים של משרד הפנים? מדוע לא ידעו אודות קיומו של משרד הרווחה במדינה, ולא ידעו על קיומו של שירות המטפל בעניינן? כמו כן ציינו מרבית הנשים כי במשך שנות שהייתן בישראל לא קיבלו הסבר או מידע אודות זכויותיהן ואודות מערכת הרווחה בישראל.
בשני נושאים אלו: רגישות רב תרבותית ואי קבלת עזרה ותמיכה בזמן אמת, זיהינו בעיות ספציפיות שחזרו ועלו בדבריהן של הנשים המטופלות.
בעיות אלה כוללות מגוון רחב של תחומים בהם: חוסר מודעות אצל פקידי משרד הפנים ורשויות נוספות לזכויות הנשים, (ובכלל זאת חוסר ידע ו/או התעלמות מנוהלים, ומחקיקה ומפסיקה שמשנה הלכה),כולל חוסר מודעות של הנשים עצמן לזכויותיהן.
אי מתן אמון בממסד וחוסר הבנה תרבותית מצד נציגות הממסד.
ערכים חברתיים שונים , תפיסת עולם שונה וראייה אחרת של מושגים כמו עצמאות אישית, האשמה עצמית.
זיהינו כי לנשים הנסחרות היה גם מבחינה תרבותית סדר עדיפויות שונה.
